גיבוי אתר ומערכת: איך יודעים שהגיבוי יעבוד ביום פקודה

גיבוי אתר או מערכת עובד רק אם הצלחתם לשחזר ממנו בפועל. גיבוי שרץ כל לילה אבל אף אחד לא ניסה להחזיר ממנו הוא ניחוש, לא ביטחון. הדרך היחידה לדעת היא לבצע שחזור ניסיוני לפני שיש תקלה.

זה קורה לעסקים שוב ושוב: בשעת משבר מגלים שהגיבוי ריק, ישן בחצי שנה, או שחסר בו החלק החשוב באמת. המאמר עובר על מה לגבות, איפה, ואיך בודקים. גיבוי הוא גם חלק מרכזי בתחזוקת מערכות לעסקים.

מה צריך לגבות באתר ובמערכת

רוב האנשים חושבים על “הקבצים”, אבל מערכת אמיתית מורכבת ממספר חלקים:

• הקוד. הקבצים של האתר או המערכת עצמה. הם בדרך כלל שמורים גם במאגר קוד, וזה מצוין.
• מסד הנתונים. כאן יושב המידע האמיתי: לקוחות, הזמנות, הודעות, משתמשים. אם מאבדים אותו, מאבדים את העסק הדיגיטלי.
• קבצים שמועלים על ידי משתמשים. תמונות, מסמכים, חוזים. הם לרוב לא נמצאים בקוד ולא במסד הנתונים.
• הגדרות וסודות. מפתחות גישה, הגדרות שרת, תעודות. אי אפשר להרים מערכת בלעדיהם, והם לא צריכים להישמר בגלוי.
• הגדרות של שירותים חיצוניים. דומיין, מייל, סליקה. לפחות לדעת איפה כל אחד מהם מוגדר ובאיזה חשבון.

גיבוי אתר: מה שונה בין וורדפרס, אתר מותאם ואתר בפלטפורמה

באתר וורדפרס צריך לגבות גם קבצים וגם מסד נתונים, ושניהם צריכים להיות מסונכרנים לאותו רגע. באתר שנבנה בפלטפורמה סגורה, כמו בוני אתרים, לפעמים אין לכם גישה לגיבוי כלל, ואז כדאי לבדוק מה אפשר לייצא. באתר סטטי הקוד הוא כמעט הכל, וקל יותר לגבות.

בכל מקרה השאלה זהה: אם השרת נעלם מחר, מה בדיוק צריך כדי להרים אתר זהה במקום אחר?

כלל 3-2-1 בלי ז’רגון

כלל מקובל, ואפשר להסביר אותו בפשטות:

1. שלושה עותקים של המידע החשוב.
2. בשני סוגי אחסון שונים, למשל השרת עצמו וגם שירות ענן נפרד.
3. אחד מהם רחוק, במקום אחר מבחינה פיזית ובחשבון נפרד.

הנקודה האחרונה קריטית. גיבוי שנשמר על אותו שרת ובאותו חשבון נעלם יחד עם המערכת אם השרת נפרץ או אם החשבון ננעל. כך קורה גם בהתקפות כופר: מי שפורץ מוחק קודם כל את הגיבויים שנגישים לו.

כל כמה זמן לגבות

התשובה תלויה בשאלה: כמה מידע אפשר לאבד? אם המערכת מקבלת הזמנות כל שעה, גיבוי לילי אומר שאתם עלולים לאבד יום עבודה שלם. אם האתר מתעדכן פעם בשבוע, גיבוי יומי מספיק בהחלט.

שתי שאלות שכדאי להגדיר מראש:

• כמה מידע מוכנים לאבד? בפועל: כמה שעות או ימים אחורה אפשר לחזור.
• כמה זמן מוכנים להיות למטה? עד שהמערכת חוזרת לפעול.

כשמגדירים את שני אלה, ההחלטות הטכניות נעשות פשוטות.

איך בודקים שחזור מגיבוי

זה החלק שרוב העסקים מדלגים עליו, ובו הערך האמיתי. בדיקה טובה נראית כך:

1. לוקחים גיבוי אחרון ומרימים ממנו עותק של המערכת בסביבה נפרדת, לא על הסביבה החיה.
2. נכנסים ובודקים. האם האתר נטען? האם אפשר להתחבר? האם הלקוח האחרון שנכנס נמצא שם? האם תמונות מופיעות?
3. מודדים כמה זמן זה לקח. אם התהליך ארוך משחשבתם, זה מידע חשוב.
4. מתעדים את השלבים כך שגם מי שלא הכין אותם יוכל לבצע אותם בלחץ.
5. חוזרים על זה מעת לעת. מערכות משתנות, וגיבוי שעבד לפני חצי שנה עלול להיות לא שלם היום.

כדאי לעשות בדיקה כזאת כמה פעמים בשנה, ובוודאי אחרי כל שינוי גדול במערכת.

טעויות נפוצות שגורמות לגיבוי להיכשל

• גיבוי שכבר לא רץ ואף אחד לא שם לב, כי אין התראה על כישלון.
• גיבוי של הקבצים בלבד בלי מסד הנתונים.
• גיבוי באותו מקום שבו נמצאת המערכת.
• סיסמת הצפנה שאבדה. גיבוי מוצפן בלי המפתח הוא חסר ערך.
• תלות באדם אחד שיודע איך מחזירים. אם הוא לא זמין, אין שחזור.
• גיבוי של מערכת שכבר פגועה. אם הנתונים הושחתו לפני שבוע ואתם שומרים רק שלושה ימים אחורה, כל הגיבויים פגומים.

ההתראה על כישלון היא פרט קטן שחוסך הרבה: גיבוי צריך לשלוח הודעה כשהוא נכשל, לא רק כשהוא מצליח.

מי אחראי על הגיבוי

בעסקים קטנים זו השאלה שנופלת בין הכיסאות. חברת האחסון חושבת שזו אחריות הלקוח, המפתח חושב שזו אחריות חברת האחסון, ובעל העסק בטוח שמישהו מטפל בזה. התוצאה היא שאף אחד לא בודק.

כדאי שיהיה שם אחד ליד המשימה הזאת: מי מקבל את ההתראה כשגיבוי נכשל, ומי מבצע את בדיקת השחזור. גם אם אתם לא עושים זאת בעצמכם, חשוב שתדעו מי זה, ושיהיה לכם מסמך קצר שמתאר איפה הגיבויים נשמרים ואיך ניגשים אליהם. אם הגישה לגיבויים נמצאת רק אצל אדם אחד, זו נקודת כשל שכדאי לסגור.

מה עושים ביום שקורה משהו

תכנון מראש חוסך פאניקה. כשהמערכת נופלת, לא הזמן לחפש סיסמאות. מומלץ להכין מראש רשימה קצרה: למי מתקשרים, מאיזה גיבוי מחזירים, מי מאשר, ואיך מודיעים ללקוחות. הרשימה לא חייבת להיות מושלמת. היא רק צריכה להיות כתובה במקום שנגיש גם כשהמערכת למטה.

שאלות נפוצות

האם הגיבוי של חברת האחסון מספיק?

לא תמיד. חלק מחברות האחסון מגבות, אבל לא תמיד לתקופה ארוכה, ולא תמיד מבטיחות שחזור מלא. גם אם הן מגבות, כדאי עותק נוסף שבשליטתכם, בחשבון נפרד.

כל כמה זמן צריך לבדוק שחזור?

לפחות כמה פעמים בשנה, ובכל מקרה אחרי שינוי משמעותי במערכת או בשרת. מערכות שמטפלות בכסף או בנתוני לקוחות כדאי לבדוק בתדירות גבוהה יותר.

מה עושים אם אין לי בכלל גיבוי?

מתחילים היום. קודם עותק ידני של מסד הנתונים והקבצים, אחר כך אוטומציה והתראות. אפשר להקים בסיס טוב בזמן קצר.

אם אתם לא בטוחים שהגיבוי שלכם באמת יעבוד, אפשר לכתוב לי בוואטסאפ או דרך עמוד יצירת הקשר, ואבדוק איתכם את זה בלי לחץ.