כלניות רצות בראשי

תמיד תהיתי לעצמי למה מתלהבים כל כך מהכלניות. שנים שאני שומעת את אמא שלי מתלהבת מהכלניות, ואיזה יופי ואיזה יופי... כבר שנים שאנחנו נוהגים יחד עם כל המשפחה לצאת לחיק הטבע ולבלות זמן מה עם הכלניות האדומות. בשנים האחרונות זה הפך לטרנד, לצאת עם הילדים, הבן זוג, הכלב או החתול ולהצטלם עם הכלניות. יש גם את דרום אדום- שזה בכלל חג גדול לכלניות. ואני מאז שיש לי את המצלמה, משלהי 2011 מצלמת כלניות בדרום אדום להנאתי, מצלמת את החברים ואת המשפחה. ועדיין אף פעם לא באמת הבנתי למה כולם כל כך מתלהבים מפריחה של כלנית?!
השנה הייתה שנה מיוחדת, שנה שאת רובה בילינו בבית. אני בטוחה שכל אחד ואחת ממכם ניסה איכשהו להמציא את עצמו מחדש, אולי להתעניין במשהו מיוחד, איך שהוא לספק את הריק הזה וחוסר המעש בתקופה כל כך דוחקת וסוגרת. אז העברתי את הזמן בבטלה גמורה, ראיתי סדרות טורקיות, טיילתי ביער ליד הבית, ביליתי אצל חברים. אפילו ניסיתי להתקבל לכל מיני עבודות מזדמנות. אבל זהו, נגמר לי.... אז התחלתי לעשות ספורט. יום אחד פשוט קמתי בשעת בוקר מאוחרת והחלטתי שאני עושה הליכה. יש לנו שביל הליכה מאוד מסודר ליד הבית אז היה לי מסלול הליכה שמוכן ומזומן רק בשבילי. מאז כל יום אני עושה הליכה, התקדמתי אפילו לריצה ואפילו מתאגרת את עצמי בקילומטרים שאני מסוגלת לעשות. מושלם! מה שבחיים לא חשבתי שאעשה , אפשר להגיד שרק חלמתי שתהיה לי את המוטיבציה לקום ולעשות ספורט. והנה , מעז יצא מתוק.. אז אוקי, עשיתי ספורט בבוקר, קמתי מוחקדם בשביל זה איזה כיף יש לי את כל היום. מה עושים עם כל היום???
מצלמים! שנים שלא נגעתי במצלמה שלי, אני כל כך אוהבת לצלם, זה התרפיה שלי ושכחתי ממנה, שכחתי כמה זה עושה לי טוב לנשמה. אז אחרי הספורט , אוכלים משהו, שותים קפה ויוצאים ליער. ממש מרחק של 3 ק''מ מהבית יש יער, יער קטן וחביב שאני מאוד אוהבת. את רוב תקופת הקורונה העברתי ביער. אבל בלי המצלמה. אז לקחתי את המצלמה ויצאתי אל היער. גררתי את אחותי איתי כי מפחיד לבד ביער. אני חושבת שהיה סוף נובמבר מתי שראיתי את הכלנית הראשונה. כל כך התלהבתי.....(למה אני מתלהבת?) צילמתי את ה3 וחצי כלניות שהופיעו להן וזהו. חזרתי הביתה, פתחתי את המחשב וישבתי לערוך את התמונות. התאהבתי. הצבע שלה, הצורה שלה, החושניות שלה, האמירות שלה, הרבגוניות שלה, היופי שלה.
מאותו יום, כל יום לאחר הליכת הבוקר אני לוקחת את המצלמה ויוצאת אל היער לצלם כלניות. בסופי שבוע אני מגייסת את החברים למשימה. באחד מסופי השבוע נסענו ליער לספוג קצת שמש, לשתות קפה וליהנות מהמזג אויר וכמובן מהכלניות שהחלו לפרוח בעודי מסתובבת עם טניה, חברתי וזוגתי לטיולים, אני רואה כלנית מיוחדת במינה... כלנית עם 4 ראשים?? "נגנבתי" על הכלנית הזאת. צילמתי אותה, מכל כיוון אפשרי. כשחזרתי הביתה הבנתי שזו מוטציה. אחלה מוטציה! חייבת לציין.
לאחר מספר ימים, הגעתי ליער לאחר הליכת הבוקר, ללא המצלמה!! איך עשיתי את זה אני לא יודעת... בעודי נוסעת בשביל הקבוע אני מבינה בכתם לבן...מתקרבת לאט עם הרכב ולאט לאט ככל שאני מתקרבת אני מבינה שאני רואה כלנית לבנה! אין מצב..ירדתי מהרכב, מסתכלת עליה בוחנת אותה מכל כיוון וכן אני לא הוזה- זאת כלנית לבנה התלהבתי כמו ילדה קטנה. התרגשתי. נסעתי הביתה הכי מהר שיכלתי לקחתי את המצלמה וחזרתי ליער כולי נרגשת. מאז אני כמעט כל יום מבקרת אותה. או אותו. מסתבר שכלנית לבנה זה בעצם זכר עקר. יחיד ומיוחד. יודעת שסופו למות מתעדת את התהליך שלו באדיקות.
את הטיולים היומיים שלי אני עושה ביער ניר משה , האיזור הוא איזור הנגב הצפוני, היער מאוד קטן אבל מצאתי שם עולם ומלואו. הכרתי פרחים וצמחים חדשים וזה פתח לי עולם חדש מרתק וחביב שכיף להכיר. אני לא ידעת כמה אתם בקיעים בכלניות אבל אני , רותם, בת 34 וחצי ורק עכשיו אני יודעת שיש כלניות סגולות , לבנות וורודות. כלנית סגולה!!!זאת בדיחה בטח. סגול זה הצבע האהוב עלי, אני פריקית של סגול, אני מאוהבת בכלניות....אז מיקס של כלני ועוד סגולה וואווו דבר כזה אני חייבת לראות. ןאם אני חייבת לראות כלנית סגולה אז אני באמת חייבת לראות כלנית סגולה. ככה אני. נכנסת לאמוק. אז נסעתי כל יום ליער לחפש כלנית סגולה, הגעתי למקומות שבחיים לא חשבתי שאפשר להגיע, נכנסתי לתוך היער, הקפתי את היער עשרות פעמים כדי למצוא כלנית סגולה. בדרך מצאתי הפתעות נעימות ועולם שלם נגלה אליי של פרחים וצמחים. מצאתי כלניות ורודות, וכלניות מקושטות, כלניות עם מסגרת לבנה, כלניות גבוהות במיוחד או כאלה סגורות כמו כדור או פתוחות כמו צלחת עולם שלם של כלניות מכל הצורות וממגוון צבעים וטקסטורות.
כלנית סגולה לא מצאתי. אז נסעתי. לקחתי את טניה איתי ונסענו צפונה, למנחת מגידו. התרגשתי. מאוד התרגשתי. לפני שהגענו הכנתי את טניה שאני עלולה לבכות וז אכן קרה. ברגע שהחנתי את הרכב חיכו לי קבוצת כלניות סגולות מכל מיני גוונים ופרץ של דמעות התרגשות יצאו מעיניי. כל כך ייחלתי, חיפשתי , חלמתי בלילה אפילו והנה סוף סוף אני פוגשת כלנית סגולה...ולא אחת- מאות כלניות סגולות ולבנות וורודות, השתגעתי מהמראה. לא ידעתי כל כך מאיפה אני מתחילה לצלם, מה שכן הייתי יכולה להיות שם גם שבוע ועדיין לא היה נמאס לי לצלם אותן. התופעה של הכלנית הלבנה נתנה לי את הפוש להתחיל להבין מה כל ההתלהבות מהכלניות.
תוכלו לקרוא עוד אודות הכלניות וטיפים איך ומתי לצלם כלניות במאמר הבא .בינתיים תוכלו להינות מתצלומי הכלניות הצבעוניות.

Share:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב linkedin
LinkedIn